פסק-דין בתיק ת"ט 39756-05-11

לפני מונחת התנגדות לביצוע שטר.

התקיים דיון, ב"כ המשיב ויתר על חקירת המבקשת וב"כ הצדדים סיכמו בעל פה במעמד הדיון.

עיקרי טענותיה של המבקשת:

1.         המבקשת טוענת כי החוב אינו קשור אליה. ההליכים נשוא שטר החוב מקורם בסכסוך נשוא הסכם שכירות שנכרת בין בן זוגה לשעבר לבין משכיר הדירה בה התגוררו.

2.         עיקר טיעוניה כי אין היא מהווה צד להסכם השכירות נשוא הסכסוך, וכי היא כלל לא התגוררה בדירה בזמנים אליהם מתייחסים החוב והנזקים הנטענים ע"י המשכיר.

3.         המבקשת טוענת כי לא הוסבר לה מהי משמעות חתימתה כערבה בערבות אוואל ולכן הערבות מבוטלת.

4.         ביום 11.5.2007 נחתם הסכם שכירות דירה, בין החייב העיקרי למשיב , המבקשת אינה צד להסכם השכירות.

5.         לטענתה שטר החוב נחתם "על החלק", מבלי שהושלמו בו פרטים מהותיים כגון סכום השטר ותאריך.

6.         לטענת המבקשת, במעמד החתימה על שטר החוב נכחו החייב העיקרי, המשיב ועו"ד שהינו קרוב משפחתו של המשיב.

7.         המבקשת מציינת כי אף אחד מהנוכחים הנ"ל לא הסביר למבקשת את משמעות חתימתה על שטר החוב, וכי לא הבינה את משמעות המונח "אוואל" בעת חתימתה על שטר החוב. מלבד חתימתה על שטר החוב, לא חתמה המבקשת על ערבות להתחייבויות החייב העיקרי להסכם השכירות, ואכן חתימה זו אינה מופיעה על הסכם השכירות.

8.         המבקשת התגוררה עם החייב העיקרי, עד לעזיבתה את הדירה ביום 15.8.2009, זאת לאור סיום החיים המשותפים עם החייב העיקרי. מדובר בכשנה לפני תום הסכם השכירות שהיה אמור להסתיים בחודש יולי 2010 למיטב ידיעתה של המבקשת החייב העיקרי עזב את המושכר עוד בתחילת שנת 2010.

9.         המשיב ידע כי המבקשת לא התגוררה באותה תקופה בדירת השכירות. הגם שהמבקשת לא

חתמה על הסכם השכירות, ולכן מעמדה לא היה כשוכרת דירה.

10.        לטענת המבקשת, החייב העיקרי נקלע לקשיים כלכליים ביולי 2008 ולא עבד במשך חודשים רבים, בהם נאלצה החייבת לשלם את כל חשבונות הדירה החלים על החייב העיקרי עפ"י ההסכם. המבקשת עשתה כן מאחר ובאותה תקופה חיה עם החייב העיקרי במושכר, ולאור אהבתה הרבה אליו באותם ימים.

11.        החייב העיקרי, הודה בכתב בחובו למבקשת, והעביר למבקשת שיקים בסך כולל של 15,000 ש"ח בחודש, אשר לבסוף לא נפרעו וחזרו בהוראת א.כ.מ.

12.        מאז עזבה המבקשת את הדירה, סיימה את חייה המשותפים עם החייב העיקרי, לא שמעה דבר מן המשיב, ולא קיבלה ממנו כל מסר לא בע"פ ולא בכתב, בנוגע ליתרות חוב או נזקים נטענים בדירה. עד אשר נשלח אליה מכתב התראה ביום 6.2.11.

13.        במעמד חתימת הערבות לא נערך מו"מ בין המבקשת למשיב, ודאי שלא בעניין תנאי הערבות ומשמעותם, שכן אלו נכתבו מראש ע"י המשיב בתמיכת החייב העיקרי. תוך ניצול לרעה את תמימותה של המבקשת ומגדר היותה "הדיוטה" שאיננה מבינה את זכויותיה המשפטיות. ולכן התנהגותם של המשיב ושל החייב העיקרי מהווה למעשה הפרת חובת גילוי המוטלת עליהם.

14.        עוולות המשיב עולות בכדי עוולת העושק ההטעיה עד כדי תרמית, המהווה פגם היורד לשורשה של הערבות הנטענת, ומכאן כי הערבות בטלה מעיקרה.

15.        לאור נסיבות חתימתה על כתב הערבות בצדו של שטר החוב, מלמדות כי מדובר בכתב ערבות בלתי חוקי.